להיות אמא ואזרחית במדינת ישראל ובעולם... בעולם משתנה ומאתגר, המלצות, דעות, והגיגים.

יום שלישי, 17 באוגוסט 2010

מהו פוסט-ציוני?

אז מה הוא פוסט-ציוני? האם הוא פרו-פלסטיני?

סוף סוף השמאל הקיצוני יצא מהארון. המרצע יצא מהשק.
השמאל הקיצוני חדל להשתמש במשפטים נלוזים ובסיסמאות כמו:
1. גם אנחנו ציונים.
2. חשוב לנו האופי של מדינת ישראל.
3. אזרחי מדינת ישראל, הדמוקרטיה והריבונות היהודית במדינת ישראל עומדים לנגד עינינו.

אז מה זה פוסט-ציונות. האם אכן הגיע הזמן לעבור לשלב הבא אחרי הציונות? הרי הציונות הקימה את מדינת ישראל עבור העם היהודי. המקום היחידי בעולם שבו היהודים מחליטים עבור עצמם. נלחמים עבור עצמם... אין עוד מקום בעולם שבו ליהודי יש ערך לחייו כמו במדינת ישראל. כשהיה פיגוע בבית המלון בטאבה, הבינו הישראלים שאם כבר להיות מעורבים בפיגוע טרור, עדיף שיהיה בארץ. רק אז מפנים אותם בשיא המהירות ועושים את המקסימום על מנת להציל כל נפש בישראל. היום יהודים מצרפת ואפילו ארה"ב ממהרים לחזור לארץ ולרכוש נכסים ולכוון לעלייה. למה? כי שוב הם מתחילים להרגיש שדמם הפקר.

השמאל הקיצוני הפוסט-ציוני הוא קבוצה של אנשים שכבר לא בטוחה שיש לנו זכות על הארץ הזו. שמציגה את הכיבוש בארץ כאילו אנחנו שוללים זכויות מיעוטים כמו בדרום אפריקה. אני חייבת לציין שמבחינתי דעותיהם בתחום הזה הן הזויות. זכויות המיעוט המוסלמי והערבי בארץ רבות יותר וטובות יותר מאשר כל האוכלוסיה הערבית והמוסלמית במדינות ערב, ובוודאי יותר טובות מברשות הפלסטינית, ולא בכדי, אם אדרוש מאזרח ערבי ישראלי להחזיר את תעודת הזהות הישראלית ולעבור לרשות הפלסטינית הוא יתנגד מיד אחרי שיכנה אותי גזענית.

פסקה אחת על הכיבוש. כאשר כבש האדם הלבן את אמריקה - האינדיאנים נלחמו על חייהם, ותרבותם כמעט שנכחדה. כשכבש האדם הלבן את אפריקה, נלקחו תושבי היבשת להיות עבדים ביבשת אחרת, ושוב שלט בהם האדם הלבן ביד רמה והשליט את תרבותו על הילידים. אין הדבר דומה למה שקרה  במדינת ישראל. לפני אלפיים שנות היתה כאן ריבונות יהודית - ישראלית. הרומאים הגלו את היהודים וכינו את הארץ פלשתינה. לא על שם הפלשתינאים, אלא על שם הפלישתים, שאינם היום באיזור. מאז האיזור היה מאוכלס בהמון עמים שנדדו ממקום למקום. הריבונות עברה מהרומאים לביזנטים, לממלוכים, לתורכים, לבריטים (ואולי שכחתי כמה העברות ידיים בדרך...). מעולם לא היתה ריבונות פלשתינאית על הארץ הזו. והפלשתינאים? רובם הגיעו ממדינות שכנות לעבוד במפעלי החקלאות והתעשייה שהתעשייה הציונית פיתחה כאן בתחילת המאה שעברה. לפני כן היתה כאן שממה (לפי "מסע תענוגות בארץ הקודש", של מארק טווין, שלא זכור לי שהיה ציוני גדול...). צפו בסרטון מקישור זה.
גם אוכלוסייה יהודית היתה כאן כל השנים. בירושלים, צפת, טבריה, אפילו בחברון. השפה העברית והשפה הערבית דומות עד כדי אחיות, ויש שיאמרו שהתרבויות שלנו דומות. אנחנו לא באנו משום מקום ודיכאנו את הילידים שחיו כאן אלפי שנים, כמו הכיבוש על אפריקה ואמריקה, אנחנו בסך הכל שבנו הביתה. לא כבשנו את הארץ מידי הערבים הפלשתינאים המסכנים, שחררנו את ארץ ישראל מהריבונות הבריטית והשלטנו עליה את ריבונותנו. כל האזרחים יהודים כערבים הם שווי זכויות בארץ, אם כי לא שווי חובות, ופה המקום שלי להציע שחרדים וערבים צריכים גם הם לתת שנתיים-שלוש למען המדינה בצורת שירות לאומי בבתי-ספר ובתי-חולים.

אני לא חושבת שציונות זה פאסה, אני חושבת שאנחנו צריכים כל יום להודות לציונות על הבית והביטחון שקבלנו בזכותה, וחובתנו לשמור על הבית שלנו ועל בטחוננו, וגם להושיט יד לשלום לשכנינו, וזו הציונות המודרנית היום.