להיות אמא ואזרחית במדינת ישראל ובעולם... בעולם משתנה ומאתגר, המלצות, דעות, והגיגים.

יום שישי, 29 ביולי 2011

פתרון אפשרי למצב הכלכלי

להלן מספר פתרונות למצב הכלכלי הקיים היום בישראל:

א. מים - לפרק את תאגידי המים. לחזור לשיטה הקודמת. היו לה אולי חסרונות, אבל היא היתה יותר טובה מהשיטה הקיימת היום פי כמה.

ב. דלק - פיקוח ממשלתי על מחירי הדלק. להוריד מיד את מחיר הדלק ל-5 ש"ח לליטר, בפיקוח ובסיבסוד הממשלה. (זה לבדו יסדר את מחירי החשמל, מוצרי מזון, תחבורה ציבורית וכו')

ג. להוציא את חברות הקבלן מחוץ לחוק. מחר בבוקר - להחתים ולצרף את כל העובדים לארגוני עובדים גדולים כגון ההסתדרות. חברות הקבלן עוברות מדי יום על חוקי עבודה בינלאומיים, וגם רוב העובדים היום אינם חלק מוועדי עובדים, כגון עובדי ההייטק, אנשי המכירות ועוד. לדאוג לשכר הוגן לשוטרים, מורים, עובדים סוציאליים ובערך כל העובדים במשק.

ד. דיור - להפשיר מיידית קרקעות ולהעניק אישורי בנייה בפריפריה, תוך שיתוף פעולה עם הטייקונים, אלה יתחייבו להקים מפעלים ולדאוג למקומות תעסוקה בפריפריה, ולהעסיק עובדים בתנאים מכובדים ולא משפילים כמו שנהוג היום.

ה. רפואה - לעדכן מיידית את התקנים ברפואה הציבורית, לפי אחוז הגידול באוכלוסיה הכללית משנות השבעים. לדאוג לשכר הוגן לרופאים המתמחים ולשעות עבודה הגיוניות.

אז מי מניף את הדגל וסוחף אחריו את העם?

יום רביעי, 9 בפברואר 2011

אז למה נמאס לנו מהמצב הכלכלי?

למה אנחנו מתלוננים? מה קורה פה?

אף פעם לא היה כאן קל מבחינה כלכלית. המסים תמיד העיקו. כאשר אזרח מגיע לגיל 18 הוא מתגייס לצבא, ונותן את השנים היפות שלו למדינה תמורת דמי כיס של כמה מאות שקלים בחודש תמורת התמסרות מוחלטת לצרכי הצבא והמדינה. באותו הזמן, אזרח בן מיעוטים יכול ללמוד ו/או לעבוד ולקדם את עצמו מבחינה כלכלית (אבל זה נושא לפוסט אחר).

אחרי צבא מתחילים ללמוד. כאשר האזרח התמים מסיים לימודים ומחפש את דרכו בשוק העבודה הוא בד"כ כבר נשוי, עם ילד או שניים, צריך למצוא פתרון דיור ופרנסה טובה. וכאן המצב הופך להיות בלתי אפשרי. המשכורות של עובד צעיר ומתחיל היום הן נמוכות ביותר ברוב התחומים (חוץ מהייטק - וגם זה נושא לפוסט אחר...). הוראה, רפואה, שירות המדינה, ועוד מקצועות בהם מועסקים שכירים חסרי/בעלי השכלה, לעתים אפילו בעלי השכלה גבוהה והכשרה מעולה.

המצב הכלכלי הגבולי של משפחות צעירות בישראל
 
משפחה ממוצעת היום שבה ההורים הם בני 30 ומעלה, עם 2 ילדים, נמצאת במצב בלתי אפשרי.האב עובד עד 7 בערב בממוצע, ובתקופות לחוצות אפילו יותר, האם עובדת עד 4 וחצי, אוספת את הילדים מהגנים/צהרונים כשהיא עייפה וטרודה וצריכה להתפנות לדרישות הילדים ולדרישות הבית. אין הווי משפחתי שפוי.
משכורת ממוצעת של אם (משכילה ככל שתהיה) נעה בין 4000-6000 ש"ח. מתוכם 4000 ש"ח משמשים להוצאות עבור גן + צהרון (גן 2500 וצהרון 1500). כלומר נשאלת השאלה האם כלכלי לאישה לצאת לעבוד? כשיש יותר משני ילדים ברור שכבר לא כלכלי לאישה כזו לצאת לעבודה.

המשבר הכלכלי ונטל המס

בשנת 2008 פרץ משבר כלכלי בארה"ב וסחף אחריו מדינות רבות באירופה. המעסיקים בארץ פנו לעובדים שלהם והסבירו להם שכעת הם מייצאים פחות לארה"ב ולאירופה ולכן העסק נמצא במשבר. הם גם הסבירו שאם פעם היו משקיעים בחו"ל, הרי שכעת קשה למצוא משקיעים. למעשה, אם לא יתבצעו קיצוצים העסק/חברת סטרט-אפ ייאלצו להיסגר. העובדים הבינו, וגם לא רצו שהעסק ייסגר והם יישארו מחוסרי עבודה. מי ישלם את המשכנתא? המעסיקים פיטרו חלק אחד מהעובדים ולחלק השני קיצצו בשכר ובאותה עת דרשו ממנו בעצם לעבוד יותר ולפצות על כח האדם שפוטר. גם חברות מצליחות שלא נתקלו בקשיים רכבו על הגל וקיצצו בתנאי העובדים. למה לא? העובדים, שגם ככה עבדו שעות ארוכות החליטו לשנס כרגע מותניים ולהתגייס (אלה שלא פוטרו, כמובן). המפוטרים נאלצו לחפש מקומות עבודה אחרים תוך שהם מתפשרים על שכר נמוך יותר וכמות עבודה רבה יותר. העיקר להמשיך הלאה.
מה קרה במהלך השנתיים-שלוש האלו? מחירי הדיור עלו בעשרות אחוזים. הירקות, הפירות, המים, ועכשיו הדלק. במקביל הועלו המסים העקיפים. לעבוד יותר כבר אי אפשר. גם כאשר נראה שהמשבר הכלכלי מאחורינו, המעסיקים לא העלו חזרה את המשכורות או העסיקו עוד עובדים על מנת להקל על העובדים הקיימים. המצב הוא שאנחנו לא יכולים להמשיך כך יותר. החמור עייף והוא תיכף קורס.
עוד נקודה בעייתית: רוב העובדים במשק הם לא חברי הסתדרות. רבים מהם עובדי קבלן ועובדים זמניים בכל מיני חברות, ורבים עובדים על חוזה אישי. חברי ההסתדרות וחברי ועדי העובדים הגדולים פחות סבלו מהתופעה המתוארת כאן. לכן אין אפשרות אפילו להתאגד ולדרוש זכויות. ההסתדרות לא באמת יכולה לעזור כאן. מי יכול לעזור? אנחנו צריכים למצוא מפלגה באופוזיציה. מפלגה שיכולה להוות אלטרנטיבה אמיתית. מפלגה ישרת דרך, מפלגה קשובה לעם. יש לכם רעיונות?

יום רביעי, 20 באוקטובר 2010

המלצה על ספר: כשהכריש והדג נפגשו לראשונה של גלעד שליט

הפוסט הזה נכתב לרגל יום הזיכרון לזכר הרצחו של יצחק רבין

אני רוצה כאן להמליץ על הספר שכתב גלעד שליט כשהיה בכתה ה'.

ספר מצמרררררר... מלווה בציורים של מיטב המאיירים. פרטים נוספים עליו תמצאו כאן.

הסיפור מתחיל כשהכריש הצעיר פוגש דג צעיר והם רוצים לשחק יחד, וכולם מתנגדים.

בסוף הסיפור הכריש והדג משחקים יחדיו והם חברים (כמובן). אפשר לעשות מכאן השלכה לשלום, שגם אם נראה שהוא בלתי אפשרי, לפי הסיפור הזה הוא כן אפשרי.

הספר נחתם במשפט לפיו הדג והכריש חיים יחדיו. ואז בתי אמרה: "אבל אמא, הדג והכריש לא באמת חיים היום ביחד..."
נחיתה למציאות. הרי הבת שלי אמרה את האמת מהסוג של "המלך הוא עירום".

יצחק רבין היה מנהיג, לוחם, פוליטיקאי ישר דרך, ודמות מופת, שזכינו להיות מונהגים על ידו. ביום הירצחו הרגשתי כאילו סוג של אב שלי נרצח.
אבל מהי דרכו של יצחק רבין ז"ל שמדברים עליה כל כך הרבה?

כאשר מנציחים את זכרו של יצחק רבין המסר צריך להיות שבאלימות לא פותרים חוסר הסכמה פוליטית. יגאל עמיר יימח שמו, רצח את רבין ז"ל כדי לעצור תהליך. המציאות מוכיחה שהתהליך לא נעצר, והרוצח לא השיג את מטרתו. זו לא הדרך, גם במבחן התוצאה!!!

ביום כזה צריך לחזק את האחדות בין שני קצוות העם. צריך לגנות את האלימות הפוליטית. צריך להזכיר שיש דעות שונות, והן לגיטימיות!!! ורק בקלפי, הפגנות וכו' אפשר לתקוף את חוסר ההסכמה הפוליטית. וכמובן שבפוסט זה אני רוצה לייחל לשובו של גלעד שליט בריא ושלם לחיק משפחתו במהרה, ואני מחזקת את ידי מנהיגינו לעשות הכל למען שחרורו אבל לא לשלם כל מחיר תמורתו.









יום חמישי, 7 באוקטובר 2010

מתכונים שילדים אוהבים - שדרוג למתכון פנקייק של שומרי משקל

הצלחנו לשדרג את מתכון הפנקייק של שומרי משקל, הוא יותר טעים ויותר משביע, ואפשר לוותר אפילו על הסירופ מייפל והשוקולד.

הקישור למתכון באתר שומרי משקל

ההצעה שלנו: (ל-4 מנות, כן?)

במקום קמח רגיל - קמח מלא תופח.
כוס קמח
2 כפות סוכר
1 ביצה
3/4 כוס חלב

אפשר להוסיף תמצית וניל, ועוד חומרי טעם כמו קינמון, לא עולה בקלוריות/נקודות.

מבטיחה לכם שזה כל כך טעים ומשביע כך שלא תצטרכו להוסיף את הרטבים המשמינים ותמצאו שזו ארוחת ערב מזינה וטעימה מאד. אפילו הילדים שלי אהבו...

תהנו:)

יום ראשון, 5 בספטמבר 2010

המדריך לקניות באינטרנט

אני רוצה להמליץ כאן על הקניות באינטרנט, במיוחד לאמהות עסוקות כמונו.
קודם כל, כי ידוע שכשהולכים לקניות עם הילדים - זה ממש לא חסכוני...
סיבה שניה, כי הזמן יותר יקר מכסף...
סיבה שלישית, כל קונה שנכנס לסופר מוצא את עצמו תחת תעמולה מטורפת. גם באינטרנט יש פרסומות/מבצעים אבל אין להשוות.
סיבה רביעית, מה קורה כשאת לא בטוחה אם יש לך מספיק ביצים במקרר? אם את בסופר - את קונה. אם את בבית - את הולכת למקרר ובודקת, ורק במקרה של חוסר אמיתי תקני.
סיבה חמישית, כל המבצעים שקיימים ברשתות הגדולות קיימים גם באינטרנט.

נכון, לא תמיד המחירים באינטרנט זולים כמו ברשתות, אבל מצד שני, גם ב"שופרסל שלי" המחירים יותר יקרים מ"שופרסל ביג" או "שופרסל דיל", וכנ"ל לגבי מגה: "מגה בעיר" יקרה יותר מ"מגה בול"...

אני מצאתי שהיתרונות עולים על החסרונות. הרי גם הזמן שלנו, הדלק והמאמץ שווים כסף...

פתרונות חוסכי זמן:
א. לשונית החיפוש. מכניסים שם מתומצת ללשונית החיפוש ומקבלים רק את מה שמחפשים.
ב. שכפול הסל משבוע לשבוע, או לתכנן קנייה חודשית או שבועית, ועליה להוסיף ולהוריד את הדברים המשתנים... הרי חלב ולחם צריך כל פעם... כאן יש לתת תשומת לב מיוחדת לא לשכפל מוצר מסויים משבוע לשבוע שאין יותר צורך לרכוש אותו, וזאת בגלל שדעתנו מוסחת מספר פעמים מהקניות בגלל הילדים...

זהו בינתיים.
מה דעתכם?

Who is the post-zionist?

(An English version of the Aug 17th 2010 post)


So who is the post-zionist and what does he represent? Is he pro-Palestinian?

Finally the truth is out in the open. The extreme radical leftists in Israel found a name for their agenda: post-zionism. Personnaly I feel relieved. No longer they claim to be zionists. No longer they care about the Jewish-democratic nature of Israel. I appreciate honesty and I'm always looking for the truth.

So what is post-zionism? Has the time come to move on to the next stage after zionism? The zionist movement established the state of Israel as a home for the Jewish people. The only place in the world where Jews have the political power to decide for themselves. The only place in the world where Jews have the military power to defend themselves and fight for their lives. There is no other place in the world where the life of a Jew has some value or meaning. A terror attack on a hotel in Tabba in Egipt proved to the Israelis that if you are a victim of a terror attack, you'd better be in Israel, where you know you will be taken to the hospital as soon as possible, and that all efforts will be made to save your life, no matter the colour of your skin, your religion or gender. Today Jews from western Europe (especially France) and north America buy houses and start making steps towards Alliyah (citizenship in Israel) because they might feel in a way that the life of a Jew can become dispensable again.


The Israeli post-zionists are a group of people that is no longer sure of our right to live in Israel. These people present us in a twisted way, as if we are depriving rights from minorities, like in South-Africa. This has nothing to do with the truth!!! The Arab minority (and chritian, Druze and others of course) has exactly the same rights as the Jewish majority. They can drive where ever they want. 20% of the students in Israeli universities are Arabs, the exact percentage of Arab population from total population in Israel. If I asked an Israeli Arab to give back his Israeli I.D. and move to the Palestinian Authority Territories, for example, he will object, right after he'd call me a racist. Racism has nothing to do with this issue. It's all about demographic threat.

I would like to address the occupation issue in one paragraph. When the white man occupied America - the Indians (native Americans) fought for their lives, territories and culture. When the white man occupied Africa the natives of this continent were taken to be slaves in other continents, and again the white man deprived them from human rights and from their culture or religion. All of this has NOTHING to do with what happened in Palestine-Israel. 2000 years ago there was a Jewish nation in Israel-Judea area. The holy temple in Jeusalem was destroyed for the 2nd time in history, this time by the Romans, and Jews were exhiled and the territory was named Palestine because of the Pleshet people, which has no connection what so ever to the Palestinians today. Jerusalem was sacred to Jews even before Islam was even "born". The area was governed by the Romans, Othomans, Mamluks, Turkish, and British people through out the years, and ther was wondering of many people with different religions and nationalities. All these years Jews were also here, sitting in Jerusalem, Tiberias... In 1948 the Jews did not occupy territories from native strangers, they liberated Israel from the sovereignity of the British Mandate. Today, all citizens have equal rights, no matter the colour of their skin, race, religion or gender.
This link gives more examples

I don't think time has come to move on and leave zionism behind. Zionism gave the Jews a home and security, and it is our duty to keep our home safe, and wish for peace inside and outside, with our neighbours. This is the essence of the zionism today, in my opinion.
I am interested to hear what you have to say about that.



יום שלישי, 17 באוגוסט 2010

מהו פוסט-ציוני?

אז מה הוא פוסט-ציוני? האם הוא פרו-פלסטיני?

סוף סוף השמאל הקיצוני יצא מהארון. המרצע יצא מהשק.
השמאל הקיצוני חדל להשתמש במשפטים נלוזים ובסיסמאות כמו:
1. גם אנחנו ציונים.
2. חשוב לנו האופי של מדינת ישראל.
3. אזרחי מדינת ישראל, הדמוקרטיה והריבונות היהודית במדינת ישראל עומדים לנגד עינינו.

אז מה זה פוסט-ציונות. האם אכן הגיע הזמן לעבור לשלב הבא אחרי הציונות? הרי הציונות הקימה את מדינת ישראל עבור העם היהודי. המקום היחידי בעולם שבו היהודים מחליטים עבור עצמם. נלחמים עבור עצמם... אין עוד מקום בעולם שבו ליהודי יש ערך לחייו כמו במדינת ישראל. כשהיה פיגוע בבית המלון בטאבה, הבינו הישראלים שאם כבר להיות מעורבים בפיגוע טרור, עדיף שיהיה בארץ. רק אז מפנים אותם בשיא המהירות ועושים את המקסימום על מנת להציל כל נפש בישראל. היום יהודים מצרפת ואפילו ארה"ב ממהרים לחזור לארץ ולרכוש נכסים ולכוון לעלייה. למה? כי שוב הם מתחילים להרגיש שדמם הפקר.

השמאל הקיצוני הפוסט-ציוני הוא קבוצה של אנשים שכבר לא בטוחה שיש לנו זכות על הארץ הזו. שמציגה את הכיבוש בארץ כאילו אנחנו שוללים זכויות מיעוטים כמו בדרום אפריקה. אני חייבת לציין שמבחינתי דעותיהם בתחום הזה הן הזויות. זכויות המיעוט המוסלמי והערבי בארץ רבות יותר וטובות יותר מאשר כל האוכלוסיה הערבית והמוסלמית במדינות ערב, ובוודאי יותר טובות מברשות הפלסטינית, ולא בכדי, אם אדרוש מאזרח ערבי ישראלי להחזיר את תעודת הזהות הישראלית ולעבור לרשות הפלסטינית הוא יתנגד מיד אחרי שיכנה אותי גזענית.

פסקה אחת על הכיבוש. כאשר כבש האדם הלבן את אמריקה - האינדיאנים נלחמו על חייהם, ותרבותם כמעט שנכחדה. כשכבש האדם הלבן את אפריקה, נלקחו תושבי היבשת להיות עבדים ביבשת אחרת, ושוב שלט בהם האדם הלבן ביד רמה והשליט את תרבותו על הילידים. אין הדבר דומה למה שקרה  במדינת ישראל. לפני אלפיים שנות היתה כאן ריבונות יהודית - ישראלית. הרומאים הגלו את היהודים וכינו את הארץ פלשתינה. לא על שם הפלשתינאים, אלא על שם הפלישתים, שאינם היום באיזור. מאז האיזור היה מאוכלס בהמון עמים שנדדו ממקום למקום. הריבונות עברה מהרומאים לביזנטים, לממלוכים, לתורכים, לבריטים (ואולי שכחתי כמה העברות ידיים בדרך...). מעולם לא היתה ריבונות פלשתינאית על הארץ הזו. והפלשתינאים? רובם הגיעו ממדינות שכנות לעבוד במפעלי החקלאות והתעשייה שהתעשייה הציונית פיתחה כאן בתחילת המאה שעברה. לפני כן היתה כאן שממה (לפי "מסע תענוגות בארץ הקודש", של מארק טווין, שלא זכור לי שהיה ציוני גדול...). צפו בסרטון מקישור זה.
גם אוכלוסייה יהודית היתה כאן כל השנים. בירושלים, צפת, טבריה, אפילו בחברון. השפה העברית והשפה הערבית דומות עד כדי אחיות, ויש שיאמרו שהתרבויות שלנו דומות. אנחנו לא באנו משום מקום ודיכאנו את הילידים שחיו כאן אלפי שנים, כמו הכיבוש על אפריקה ואמריקה, אנחנו בסך הכל שבנו הביתה. לא כבשנו את הארץ מידי הערבים הפלשתינאים המסכנים, שחררנו את ארץ ישראל מהריבונות הבריטית והשלטנו עליה את ריבונותנו. כל האזרחים יהודים כערבים הם שווי זכויות בארץ, אם כי לא שווי חובות, ופה המקום שלי להציע שחרדים וערבים צריכים גם הם לתת שנתיים-שלוש למען המדינה בצורת שירות לאומי בבתי-ספר ובתי-חולים.

אני לא חושבת שציונות זה פאסה, אני חושבת שאנחנו צריכים כל יום להודות לציונות על הבית והביטחון שקבלנו בזכותה, וחובתנו לשמור על הבית שלנו ועל בטחוננו, וגם להושיט יד לשלום לשכנינו, וזו הציונות המודרנית היום.