קלטת לתינוק הבררן ולהורים הבררנים...

אני רוצה להמליץ כאן על קלטת DVD לילדים ותיקה בשוק אבל איכותית ביותר.

בתי הבכורה אהבה מאד קלטות של בייבי מוצארט למיניהן ושירים ראשונים למיניהם. כבר בגיל חודש היתה צופה נלהבת בבייבי מוצארט...
בני האמצעי אהב גם הוא מבחר גדול של קלטות ותוכניות, כשפרסומות בטלוויזיה דווקא היו תופסות אותו לחלוטין...
לעומתם, הבייבי השלישי שלי (בן חצי שנה) לא נתפס לבייבי מוצארט, ולא לשום תוכן שמופיע בטלוויזיה, כולל פרסומות. בררן...
סוף סוף מצאתי קלטת שקולטת אותו, שגם אני מאד אוהבת, ונותנת לי פנאי לעתים לעשות דברים נוספים בבית.
שם הקלטת: 100 שירי משחק ראשונים - סבתא בשלה דייסה מבית קלסיקלטת ובהפקת רוני הפקות וים הפקות.
לא מדובר בקלטת חדשה, אלא דווקא בקלטת עם ותק של מספר שנים בשוק, ועדיין לא נס ליחה.
ההפקה איכותית במיוחד - השחקנים ליה קניג, אלברט כהן (סבתא וסבא), וה"נכדים" עינת ארליך, אלינור אהרון, משה בן בסט ואילן לייבוביץ. ההפקה לא חסכה וניכרת השקעה לא רק במשחק ובבימוי, אלא גם בפרטים קטנים כמו לבוש ותפאורה.
בקלטות (חלק א' וחלק ב') מופיעות סבתות (בעיקר) שונות מאד. מהסבתא ה"פולנייה", הסבתא המיליונרית, הסבתא הקיבוצניקית, ועד הסבתא ה"מזרחית" החמה. מיותר לציין שליה קניג משכנעת מאד בכל דמות שהיא עושה. גם דמות הסבא יורד הים מבוצעת בחן רב ע"י אלברט כהן.

כיום יש הצפה של קלטות והפקות לילדים. כל אומן ששואף להתפרנס בכבוד ממקצועו מוציא קלטות לילדים. לעתים מדובר בקלטות רדודות מאד עם יחסי ציבור מצויינים (כל סדרת הקלטות של דץ ודצה לשעבר...). שיר "מעולה" כמו "איפה העוגה" הפך להימנון ימי ההולדת... ואפילו אלין זמזמה לעצמה את "יצירת המופת" הזו בבית האח הגדול.

בתקווה להפקות איכותיות לגוזלינו הקטנים בעתיד...

יום כדור הארץ

כמה באמת אכפת לנו מכדור הארץ?
האם לא אכפת לנו שבשישים שנות (בערך...) הצלחנו לזהם את כל הנחלים ואת מי התהום, לייבש את הכנרת ואת ים המלח ולמלא אזורים שלמים במטמנות זבל?

נכון, צריך להוריד כובע בפני החזון והמפעל הציוני ששאף לצבוע את הנגב בירוק, לייבש ביצות ובכלל, לנצח את הטבע. אבל השאיפות האלה עלו לנו במחיר יקר.
הפיכת הנגב לאיזור חקלאי פורח וירוק (בניגוד לטבע, יש לציין) עלתה לנו במחיר ייבוש הכנרת. היום כבר מצטערים על ייבוש החולה, שגרם לאובדן של בית גידול ייחודי לבעלי חיים וצמחייה, ולא נתן בתמורה אדמה פורייה לחקלאות כפי שציפו אבותינו החלוצים.
היום יודעים להגיד שמי התהום מזוהמים ממטמנות האשפה, מחומרי הדברה שרוססו לעתים ביתר (שחלילה לא יחסר ושיהיה יותר יבול...).

אנחנו מוטרדים מהביטחון, מהחינוך, מהאבטלה (אלה גם המשרדים החשובים בממשלה), אבל האם מישהו שאל את עצמו פעם מה יקרה כשלא יהיו לנו מים נקיים לשתייה ואויר נקי לנשימה? מדוע אם כן המשרד לאיכות הסביבה הוא המשרד הקטן ביותר מבין משרדי הממשלה?

אז מה אנחנו יכולים לעשות?

דבר ראשון אפשר למחזר. כן, למחזר!
לצערי במדינתנו הקטנה זה לא פשוט. אני באופן אישי אוגרת בקבוקי פלסטיק (שתייה, שמפו) ואריזות קרטון (ארגזים, חלב, ביצים), ופעם/פעמיים בשבוע מעמיסה ארגז באוטו ונוסעת למיכל המיחזור היחידי שיש ביישוב שלי, לרוקן את מה שאגרתי. מאד לא נוח! אפילו מטרד! אני מבינה את כל אותם האנשים שיוותרו מראש על התענוג. בדרך אני סופגת גיחוכים ועלבונות, בעיקר מהדור של ההורים שלי (כן, כן, הדור שהיה עסוק בלפתח את המדינה ולא שם לב למוצרי הלוואי של הפיתוח הזה, הדור שזיהם נחלים וריסס עם חומרי הדברה ביתר כדי לקבל יותר תנובה בשדות, הדור ששם את המשרד לבטחון, לחינוך ורווחה בסדר עדיפות גבוה ועד היום לא מבין בכלל מה עושים במשרד לאיכות הסביבה, ומה זה בדיוק...) הדור הזה פשוט לא מבין למה אני אוגרת זבל בבית שלי, ולמה אני מוכנה לשים אותו במושב האחורי באוטו שלי... What's up with this woman?!?  אז קודם כל, כדי לסבר את האוזן - אני אוגרת רק אריזות יבשות שמבחוץ הן נקיות לחלוטין (בקבוקים וארגזים) ובטח שלא מסריחות!!!

מה עוד אפשר לעשות? אז כאן אני מדברת בתור אמא. אחרי שנים רבות של חיתולים חד-פעמיים, שהצילו אמהות מהטרחה הנוראית של הרתחת חיתולי בד בדודים על הגגות - אבל גרמו ליצירת פסולת רבה מאד שלא מתכלה ולא תתכלה גם עוד מאות שנים, הגיעו סוף סוף החיתולים החד-פעמיים האקולוגיים המתכלים שעשויים מחומרים טבעיים, כאלה שמתכלים תוך זמן סביר (90 ימים) ולא תוך 500 שנה כמו החיתולים החד-פעמיים המוכרים היום ומיוצרים מפולימרים פלסטיים. בנוסף, אין ספק שמגע של חומר טבעי כמו קמח תירס עם טוסיק התינוק עדיף על מגע הפולימר הפלסטי. הטוסיק של התינוק שלי (השלישי במניין) נראה טוב יותר מהטוסיקים של אחיו הגדולים כשהיו הם תינוקות, כמובן... אני עצמי הופתעתי מהאיכות המעולה של החיתולים, והמחיר הסביר. לא, אני לא הייתי מוכנה לשמוע על חיתולים רב פעמיים או לגמול את התינוק בגיל 3 חודשים (פשפושים למיניהם). אני מאד אוהבת את כדור הארץ, אבל עד כאן!!!
אה, ועוד נקודת זכות אחת לטובת החיתולים - הם מיוצרים בארץ (ולא בתורכיה, למשל, כמו חיתולים אחרים...) אז מה? הם עובדים אצלי? :)